בן עצמונה ויוסף. נולד ביום כ' בתשרי תשמ"ד (27.9.1983) באבן יהודה. בן בכור להוריו, אח לאוהד. אסי גדל והתחנך באבן יהודה, בבית הספר היסודי "בכר" ובתיכון "הדסים". הוא סיים את לימודיו בתיכון בהצטיינות יתרה (ממוצע בגרות 99.9), והצטיין בעיקר במחשבים ובמתמטיקה.

במקביל ללימודיו עסק אסי בהדרכת ילדים ונוער. בקיץ 1997, בהיותו בן 14, סיים בהצלחה סמינר הכשרה למדריכים צעירים מטעם משרד החינוך והתרבות, ומאז עסק ברציפות בהדרכת נוער באזור מגוריו. בשעות הפנאי הרבה לעסוק בספורט וגלש באינטרנט.

אסי צמח והיה לצעיר יפה תואר, אוהב ספר, משכיל, חכם ובעל קסם אישי בלתי נדלה. הוא גדל מוקף במשפחה חמה ואוהבת ובמאות חברים וחברות אוהבים, שאיתם הרבה לבלות ולטייל.

בסוף שנת 2001 גויס אסי לצה"ל. הוא ביקש להתנדב לקורס-טיס או לשירות בסיירת, אך נתגלתה אצלו בעיה רפואית והדבר לא נתאפשר. אסי התנדב לשרת במשטרה במסגרת שח"מ - שירות חובה משטרה, ובחודש מאי 2002 סיים קורס שוראים והחל לשרת באגף המודיעין במשטרה, ביחידה לאיסוף מידע במרחב דן. "במהלך שירותו בלט כשוטר בעל יכולת אישית גבוהה, מבריק, בעל יכולת ניתוח, חשיבה יצירתית, שאפתן, חייכן ואהוב על כולם", סיפר ניצב יוסף סדבון, מפקד מחוז תל אביב. אסי הועלה לדרגת רש"ט, והיה מיועד לצאת לקורס קצינים.

ביום ד' בתשרי תשס"ג (9.9.2002) נפל אסי בעת שירותו והוא בן תשע-עשרה. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין באבן יהודה. מושבה שלמה, מאות חברים וחברים לנשק ליווהו בדרכו האחרונה. אסי הותיר אחריו הורים ואח.

ספד לאסי נצ"ם חיים קרימקה, מפקד מרחב דן: "כאן, בינות האבנים הדוממות, עומדים אנו חבריך ומצדיעים לך ולדרכך. לך, שהיית עלם חמודות, תמיר ויפה תואר, תמיד מחייך ומסביר פנים. לך, שהיית חביב על חבריך ומסור לעבודתך במחלק הערכה מודיעינית. לך, ששילבת ידע מקצועי רב שצברת בתחום עיסוקך ויישמת אותו בעבודה השוטפת. לפני כשנה הגעת אלינו, ובתקופה קצרה זו הספקת להטביע את חותמך האישי. חבריך הצביעו עליך כמי שמקנה תחושה של אדם חם, אמיתי, מבין ללב הזולת, כואב את כאבו ורגיש לצרכיו. חייל שוטר, המתנהג כבוגר... תודה על התקופה היפה, שנגדעה."

ספדו לאסי חבריו: "אסי שלנו, איך אפשר להיפרד ממך? איך אפשר לתאר במלים אדם שהיה עולם ומלואו?... המסירות התמידית כלפי כולנו, החום והאהבה שתמיד הציפו אותנו, הרגשת הביטחון שתמיד תהיה שם לצידנו, ההקרבה היומיומית שלך למען כל אחד ואחד מאיתנו, והחיוך. החיוך הנצחי שלך, אותו לא נוכל לשכוח לעולם... אסי שלנו, המלאך השומר על כולנו, אנחנו אוהבים אותך."

חבריו הרבים של אסי כינסו באלבום את זיכרונותיהם ודברי הפרידה שלהם. "כולנו הרגשנו צורך לכתוב ולהנציח חבר יקר מפז שהלך לנו בטרם עת," כתבו. "אנו מקווים שבכל מקום שבו הוא נמצא עכשיו הוא יודע עד כמה אנחנו אוהבים, מתגעגעים ומוקירים אותו."

ברוריה: "... תמיד ידעת לעודד ולשפר את מצב רוחי, ולכן עכשיו אני מרגישה כה בודדה וחסרת אונים... אסי, אני שבורה וכואבת, ושוב כמו בכל משבר מה שמניע אותי להמשיך הלאה זה אתה. אני יודעת שאתה רוצה שאמשיך הלאה ולא אסבול, מה שגורם לי לדעת ולהבין שאתה תמיד תהיה לצידי, שכן הצטרפת לכל המלאכים השומרים עלי."

אלעד: "אתה הבנאדם הכי נבון, מצחיק, אינטליגנטי, משכיל, חושב תמיד קדימה ומתכנן את העתיד הכי טוב שיש... תמיד היית, תמיד תהיה בשבילי ילד קסום, שאף פעם אי-אפשר להגיע אל הפנינה החבויה בו."

ברק: "אסי, אדם טוב, חבר נאמן, הלכת בלי לומר לאן/ אותך לא אשכח, אותך תמיד אזכור, אדם שתמיד אהב לעזור/ אדם מקסים, מצחיק ועדין, אדם עם לב רך כמו סדין/ עם חיוך קצת סמוק בלחיים, אסי, תבטיח שתזכור אותי שם בשמיים..."

מעין: "אני מנסה לכתוב לך אבל המלים לא מתחברות, מלים קטנות מדי כדי לתאר אותך ואת האובדן... אסי, אני מתנחמת בעובדה שאנשים גדולים פורשים ברגעי השיא שלהם, ורוצה להאמין שאכן היה לך טוב, ואכן הרגשת שאתה באיזשהו שיא..."

שיר: "אסי, היה בך כל כך הרבה טוב מבפנים, היה בך כל כך הרבה לתת, ואתה באמת נתת מעצמך המון לאנשים שאהבת... אנשים כל כך איכפתיים וטובי לב כמוך אין הרבה בעולם המעוות שלנו. חסרים אנשים כמוך, ועכשיו גם אתה חסר..."

דפנה: "אני כותבת לך למרות שאתה כביכול איננו, מפני שבשבילי אתה כל כך חי, אמיתי ונפלא... אינני מסוגלת להפנים שזה לא כך ושאני לא עוד אזכה לאהבה, לחיבוק ולידיעה האבסולוטית שאתה כאן בשבילי, אוהב, תומך ומבין... נטעת בליבי כמויות בלתי נדלות של אושר, אמונה וחברות. ועתה הלב נותר יתום, ואתה אינך."

אנני: "זה לא רק הידידות שלך שחסרה לי... זה לא רק הזמן שבילינו יחד והשעות היפות שידענו... אני גם מרגישה בחסרונם של האמון ושל האהבה, ההבנה, הנתינה והשותפות, החברות הרוגעת, השקט והצלילים שלנו... אני מרגישה בחסרונו של כל מה שקשור אליך."

נופר: "קשה לי להיכנס לשגרת חיים כשאתה לא פה איתי. אבל אתה יודע מה? אני מקווה שאתה שמח ומאושר, שאתה יושב שם למעלה ומחייך, מסתכל עלינו ויודע כמה שאנחנו אוהבים, מתגעגעים וכואבים עליך. אסי, שמלאכי שמים ישמרו עליך ושידאגו שהילד שלנו, הבחור היפה בן ה-19 עם גומות החן, ימשיך לחייך גם למעלה..."